מרשימותיו של מטורף

אתה הולך ברחוב סואן בכניסה לירושלים - טיול שלקחת על עצמך לעשות כדי להוכיח טענה שעלתה לך לראש. לא, אין לך זמן מיותר - אבל כרגע זה מספיק חשוב - ומעניין - בשבילך, אז אתה מעמיק, בוחן לא רק את שלטי הבחירות הענקיים הנמצאים מעלייך ומסביבך, אלא גם את הקטנים יותר - על האוטובוסים, על הגדר במרכזו של אי תנועה, על התחנות. אתה מעמיק אף יותר - ועושה סיבוב ברחובות מרכז העיקר מלאי האנשים והדחפורים - צד כל כרזת בחירות ורושם בזכרון ובפנקס.

אתה חוזר הביתה. פותח את הפנקס בו רשמת הכל ומתחיל לעבור על הדברים. הטענה שהעלית נראת נכונה. אתה פותח את הדפדפן ומתחיל לגלוש לאתרי המלפגות - עוד קצת נתונים, עוד קצת חומר לחיזוק הטענה. והנה רבותיי התמונה שלפני שמתגלה:

• על שלטי הבחירות של קדימה, הליכוד והעבודה מופיעים העומדים בראש הרשימות (וכנראה המועמדים הטבעיים לראשות הממשלה). המסר תקיף, אחיד ונבוב - כאשר לפעמים הסיסמה משתנה קצת - אך תמיד ישנה תמונה של המנהיג עם פנים רציניות וחמורות סבר. ובאתרים שלהם המצב לא שונה.
  מסקנה: 20+? פחחח! רק הראשון מעניין אותנו, השאר זה בקטנה.
• יוצאת דופן קצת היא העבודה אשר על חלק משלטי האוטובוסים שלה רואים את החמישיה הפותחת של הרשימה. ובאתר שלה אין שום בעיה למצוא את רשימת המתמודדים מטעם המפלגה - ואף ביטוי לפעולתם.
  מסקנה: למרות שגם אצל העבודה אומנם הדגש הוא עדיין על המנהיג, אך בניגוד לליכוד ולקדימה גם שאר אנשי המפלגה באים לידי ביטוי וזוכים לקצת אור זרקורים כבר בקידמת הבמה.
• לא מצאתי אף כזרת בחירות של האיחוד הלאומי, הבית היהודי או חד"ש - ובעוד במקרה של חד"ש זה עוד מתקבל על הדעת (יש להם קמפיין אינטרנטי חזק ומשובח), במקרה של שתי המלפגות האחרות - זה מעט תמוה.
• האלמנט הבולט בחומרי התעמולה של הליכוד, העבודה, ש"ס, האיחוד הלאומי, הבית היהודי וישראל חזרה הוא דגל ישראל. אותו דגל שמופיע בצורה מוצנעת אצל ישראל ביתנו ואינו מופיע כלל אצל חד"ש, התנועה הירוקה-מימד, מרצ ובאופן מפתיע למדי קדימה.
• ש"ס קצת יוצאת דופן בנוף המנהיגים בדיכוטומיה המנהיגותית הבולטת שלה. שלטיה מתחלקים לשניים - אלו הנושאים את פניו של אלי ישי עם סיסמה "חילונית" מתחלפת, הדגל והסיסמה הקבועה - אך נדושה ואף מעליבה כאשר זה מגיע מש"ס - "כן אנחנו יכולים". ואלו הנושאים את פניו של הרב עובדיה יוסף עם הסיסמה הקבועה "מי לה’ אלי" על רקע מה שנראה כספר תנ"ך, ללא שטויות נוספות.
  מסקנה: מישהו בש"ס עשה עבודה טובה בתחום הכיוון למטרה.
• אתם תצטרכו להזיע כדי למצוא את את חברי הרשימה באתר הליכוד או באתר ישראל ביתנו (אגב, מישהו פה מסוגל לציין 4 שמות של חברים בתנועה הזו? מלבד ליברמן?). באתרי שאר המפלגות אין שום בעיה להכיר את רשימת המפלגה. כאשר לציון לשבח זוכות התנועה הירוקה-מימד, חד"ש (באתר דובר הערבית), וקדימה (אחרי שמצליחים להכנס לאתר) - על כך שהם מציגים לפחות את המועמדים הראשונים בצורה בולטת.
• חד"ש היא היחידה שיש לה אתרים נפרדים בערבית ובעברית. התנועה הירוקה-מימד היא היחידה שמפרסמת חומר תעמולה ברוסית, אנגלית, עברית וערבית באותו האתר - באופן זמין ובולט לכל.
• למרות שהאתר של מרצ לא באמת מדגיש אף אחד מחברי המפלגה - גם בכרזות שלה היא נופלת למלכודת של תמונת המנהיג עם המסר הנבוב. ובכלל המלפגה היחידה שלא ברור מהסתכלות בחומרי התעמולה שלה (בלי לקרוא את הטקסט) מי עומד בראשה היא התנועה הירוקה-מימד.

וכך במהרה אתה מגיע למסקנה דיי מדאיגה – הטענה שלך נוטה להיות נכונה. נראה כי הציבור קצת שכח ולמפלגות הגדולות כלל לא אכפת – שהבחירות אינן נשיאותיות והמדינה אינה מחפשת מנהיג חזק, אלא את ההנהגה המוצלחת והטובה למדינה.
ואין בחינת הנהגה פשוטה וקלה מאשר להביט ברשימה ולשאול שאלה פשוטה – מי עוד לוקח חלק בעשיה – ובמקום בו תמצא תשובה, תמצא גם ההנהגה הטובה.

למכירים אותי – אין זה סוד כי כוונתי הייתה לשלשל אל הקלפי בבחירות הקרובות מעטפה ובה פתק עליו מתנוססת המילה “מחל” (ליכוד). אך לאחרונה יצא לי להתאכזב קשות מרשימת הליכוד לכנסת הבאה – אשר ימנית בצורה שכבר מתחיל להיות לי קשה להתעלם מהפער האידיולוגי בין דעותיי לבין הדעות המיוצגות ברשימה.
באופן לא מפתיע במיוחד סקירה מהירה של שדה המשחק הפוליטי כפי שהוא נראה כרגע לא הניבה שום אופציה טובה – יש מפלגות שטובות יותר מצד אחד, יש כאלו שטובות מצד אחר – את מה שאני באמת מחפש חסר. ולכן עד אשר תקום מפלגת מרכז-שמאל מדינית הדוגלת בהשקפה כלכלית-חברתית לבירלית וקפיטליסטית (אני דיי בטוח שיש בזה כמה וכמה סתירות, תרגישו חופשי להעיר עליהן), החלטתי לעשות מעשה – ולהכריז על מכרז כאשר הפרס הוא הקול שלי בבחירות הקרובות (וכמובן שאם אני אשתכנע בצדקת דרכה של הזוכה במכרז, אני גם אדאג להפיץ את האור בין חברי באין ספור שיחות ברזייה פוליטיות פוסטים בבלוג וכן הלאה וכן הלאה, ואף מעבר לכך אולי אותה זוכה תזכה להיות ביתי הפוליטי לעתיד).

כמובן שלא הקול, ולא הפעלתנות המתוארים לעיל לא באים בחינם. על שלמפלגה זו או אחרת יהיה סיכוי אצלי עליה לענות בצורה טובה על השאלות הבאות במצעה:

• כיצד יש להתמודד עם האלימות הגואה, והמליטריזם, בחברה הישראלית?
  (וכן, כל מפלגה שלא רואה בשני הדברים שציינתי בעיה – או פשוט מתכוונת להתעלם מהם, כנראה שלא תהיה ממש רלוונטית מבחינתי).
• מהו האופק המדיני הפרוש בפני מדינת ישראל?
  (האם הולכים להסכם שלום, ואם כן באיזה מחיר? האם נסוגים משטחים, מחלקים את ירושלים וכל חלקת אדמה אחרת בארצנו, או שמצהירים שאין עם מי ועל מה לדבר, פורשים מהשמום (ע”ע פייגלין) וחיים על חרבנו? [ולמען הסר ספק, שני הקצוות שהצגתי עכשיו – נסיגה בלתי מוגבלת חינם וטענה ש”אין פרטנר” יפסלו את המפלגה המועמדת מיידית]).
• אילו צעדים יש לנקוט על מנת לשקם את מערכת החינוך הישראלית, ואת האקדמיה בפרט?
  (התעלמות מהאקדמיה – כמו גם העלאת שכר לימוד ללא תמורה, או הורדתו סתם לשם ההורדה, לא יתקבלו כתשובות לגיטימיות. כך גם הסכמי שכר עם ארגוני מורים במסווה “רפורמה”, “טיפול שורש” או וועדה פלונית).
• כיצד יש להבטיח את בטחונם של תושבי ישראל?
  (בין אם זה מקסאמים, בין אם זה מאנשי משפחת הפשע חובבי חומרי הנפץ ובין אם זה מנהגים החושבים שנסיעה במהירות 160 קמ”ש בכביש עירוני, או חנייה כפולה, אלו דברים לגיטימיים).
• האם קיימים פגמים בצורת המשטר בישראל וכיצד מתמודדים איתם?
  (לא מוגבל, אך כולל את שאלת החוקה והתייחסות למתח שבין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית. מדינת כל אזרחיה – אינה אופציה בסעיף זה).
• איזה חקיקה טכנולוגית (אינטרנט, תקשורת, צנזורה, מאגרים ביומטרים וכו’) יש לקדם, ואיזה למנוע? איזה חקיקה ירוקה?

אני מצידי מבטיח להציק לכל ח”כ או ח”כ בפוטנציה שרק יזדמן לי עם השאלות האלו בדיוק, בתקווה ששאלות אלו והתשובות עליהן יעזרו לי – ואולי אף לאנשים נוספים החולקים את השקפת עולמי – להחליט מי לעזאזל ראוי לקבל את מושכות השלטון לידיו ב10/02.

אם הייתם שואלים אמריקאי לפני כחצי שנה האם הוא רואה נשיא שחור מנהיג את המדינה - סביר להניח שהוא היה מתפוצץ לכם בצחוק מול הפרצוף, אך בין אתמול להיום זה קרה - ברק חוסיין אובמה - שחור שהתנצר (לאחר שנולד לאב מוסלמי) הוא הנשיא ה44 של ארה"ב - המדינה הדמוקרטית הכי שמרנית, פוריטנית, לא כל כך דמוקרטית - אך בכל זאת הכי חשובה שיש.

האם אובמה טוב לאמריקה ולאמריקאים? לא יודע, אם הם שחורים - כנראה שכן, אם הם ממעמד הביניים וסובלים מהכלכלה הרעועה - כנראה שכן, אם הם בעלי הון - כנראה שפחות. האם אובמה טוב לישראל? לא יודע, כנראה שזה לא באמת משנה. ישראל כבת ברית חשובה לארה"ב לפחות כמו ארה"ב לישראל, ולכן אף נשיא אמריקני לא יפגע ביחסים עם ישראל - לכל היותר הוא יהיה יותר ביקורתי וידרוש מעשים ולא דיבורים, ביננו - עדיף!

מה שחשוב מבחינתי הוא נקודת הציון ההיסטורית - אמריקני, שחור, בן למיעוט יחסי, דמוקרט - עומד בראשה של המדינה אשר ב7 השנים התרחקה לאט לאט מהדמוקרטיה - וזה לדעתי משהו שמפיח תקווה לעתיד מעט שפוי יותר.
[מביידן אני פשוט מעדיף להתעלם].

דה מרקר משוחחים עם כמה שחקנים בתחום שירותי המיפוי בישראל לכבוד השקת שרות המפות של גוגל (יצויין שהמפות בגרסתן העברית מצויינות).

בכתבה כל “מומחי המפות” שפועלים בשוק מדברים על שירותים נוספים, פרסומות ותוכן - ואף מפליאים לדבר על התאמות למינהן של מפות. אך ביהירותם הם מפספסים את המשמעות האמיתית של כניסת גוגל - מעתה גם מפות מפורטות של ישראל זמינות דרך API המפות של גוגל - ובחינם. כך שזאת טעות לראות בגוגל ספק שרות בסיסי ותו לא, כאשר בעצם הוא שרות תשתית רב עוצמה - שילך, יתעצם ויציע את התשתית שלו לשימושו של כל דורש - ובמחיר מינימאלי.

אני לא אופתע אם בעוד מספר שנים לא רב, החברות היחידות מבין החברות המצוטטות בכתבה אשר ישרדו יהיו החברות אשר יזנחו את המפות שלהם ויעברו לספק שירות של התאמת המפות של גוגל לצרכי הלקוחות שלהם. השאר יהפכו ללא משמעותיות ובסוף יעלמו.

כבר כתבתי על זה בעבר - על עליית מפלס השתן במוחם של חלק מעיתונאי הטכנולוגיה ועל צמיחתה של כת פיירפוקס וקוד פתוח, אשר באופן פאנטי לא מוכנים לקבל שיוצאים מוצרים חדשניים שלא בקוד פתוח, ובטח ובטח שלא מבית מיקרוסופט. והנה, שוב מתקבלת הוכחה לטענה שלי.

רק יצאה גרסת הבטא החדשה של IE8 לציבור הרחב והתקשורת ישר התמלאה ביקורת עליו - טאבים צבעוניים - גניבה מפיירפוקס, שורת הכתובות המשופרת - גם גניבה מפיירפוקס, החיפוש בתוך עמוד - גניבה מפיירפוקס וכמובן שהוא עדיין לא מאובטח, האתרים לא נראים טוב והוא קורס כל הזמן. כמובן שמדובר בגרסת בטא - שמעצם הגדרה אמורה להיות מלאת באגים ולא מיועדת לשימוש האספסוף הדיגיטאלי. שורת הכתובות והחיפוש - התפתחות שמיקרוסופט התבקשה להכניס פעם אחר פעם וסוף סוף עשתה כפי שביקשו ממנה המשתמשים, היא דבר חיובי ולא שלילי. טאבים צבעוניים - עניין של טעם, אך בפיירפוקס הוא דורש התקנה נוספת, והם בהחלט לא המציאו אותו.

כמובן שהפיצ’רים החדשניים והמקוריים באמת בIE8, אלו שהופיעו בבטא הראשונה ואלו שהופיעו עכשיו לא מוזכרים - הם יופיעו בפיירפוקס מאוחר יותר, בין אם כתוספות או כחלק מהדפדפן ועולם תומכי פיירפוקס - עולם ה”מומחים” בתחומי הטכנולוגיה ירעש על החדשנות המדהימה. את תכונות האבטחה והפרטיות החדשות מזכירים פחות - כי אין למה להשוות בעולם הפיירפוקסי, ואם יש, צריך תוספת איזוטרית בשביל זה. וגם ACID2 נעלם מהמפה, הרי IE מקבל בו תוצאות שוות או טובות יותר מאלו של השועל.

תסלחו לי, אבל לדעתי זה דיי עצוב שמוצר טכנולוגי מודרני וחדשני למדי סך הכל מתכסה ברפש עוד לפני שהוא יצא מהבטא - פשוט כי הוא בא מבית לא פופולארי במיוחד. בית שאגב עושה צעדי ענק כדי להתגבר על טעויות העבר ולהשתדרג למאה הנוכחית, אך נתקל במקלות ביקורת ותביעות משפטיות בגלגליו - מקלות שמחייבים אותו להמשיך לנהוג כמנהגו (ואחר כך אלו שתקעו שם את המקלות עוד יצעקו וילינו על הדרך בה בני הבית הזה הולכים).

עצוב לי לראות את זה קורה, עצוב לי אף יותר לא להיות מופתע.

(בעקבות שאלתו של קליף האריס, שאומנם הוא לא יקרא את התשובה שלי - וכנראה שגם אין בה שום דבר מיוחד או מעניין, אך היא עדיין מהווה ניסוי מחשבתי מעניין)

אז למה לי פיראטיות?
אז קודם כל, מאיפה אני בא. על המחשב עליו אני כותב ברגעים אלו מותקנות שתי תוכנות פיראטיות בדיוק - שתיהן משחקים (שאני עוד אקנה יום אחד). כל שאר התוכנות שעליו הן תוכנות חינם, תוכנות קוד פתוח ותוכנות ששילמתי את מחרן המלא. אני מוריד מוזיקה - אך אני גם קונה (באופן קבוע, שאגב אני קונה לא פחות ולפעמי יותר ממה שאני מוריד). יש לי ספריית וידאו די נרחבת - ואני מקווה יום אחד לקנות גם את כל הסרטים שנמצאים שם. לסיום יש לי על המחשב ערמה של ספרים דיגיטאליים - שאת רובם יש לי גם בגרסת נייר.

אז למה לי פיראטיות?
הסיבה לכך היא פשוטה ביותר - הפיראטים פשוט מציעים חוויה טובה יותר. אין הגנות DRM מעצבנות ומיותרות, יש מבחר ששוב חנות אחרת לא יכולה להציע, לא צריך לקום בהכורסא כדי לקבל את כל העושר הזה - והכי חשוב הפיראטים מאפשרים לך להתנסות לפני שאתה מתחייב - ולהתנסות בדבר האמיתי - לא בגרסה מופשטת/מיופה/מוגבלת. הרי בסופו של דבר אני קונה את הדברים שאני אוהב.
אז איך מחזירים אותי ושכמותי אל ה”אור”, הרחק מהפיראטים? פשוט מאוד - תפטרו מהDRM - אני לקוח, לא פושע. אל תכריחו אותי לשלם פעמיים על אותו מוצר - אם אני קונה מוזיקה אני רוצה לשמוע אותה גם על המחשב, גם על המערכת בסלון וגם על האייפוד. תנו לי מוצר איכותי - ותנו לי לנסות אותו לפני שאני קונה. והכי חשוב כנראה - תנו לי להרגיש שכלקוח אני חשוב לכם - תנו לי דרך לרכוש את המוצר שלכם בנוחות, אחרי שניסיתי אותו ווידאתי שהוא אכן איכותי ושווה את המחיר, ואם אתם יכולים - אז גם תנו לי ערך מוסף שהפיראטים לא יכולים. תאמינו לי, אם כל אלו יתקיימו  אני אפתח את הארנק ואשלם, וכמוני עוד רבים אחרים אשר כיום תומגים בפיראטים.

ולמי שפספס דובר פה על פיראטיות דיגיטאלית - תוכנה, מוזיקה, סרטים - להולכת אנשים על קרשים, רטייה על העין, חיבה לים, רום ובחורות יש לי סיבות אחרות לחלוטין.

אני זוכר את ימי תחילת כיתה ז’ (6 וחצי שנים אחורה), אז אחד מחברי הכריז בפני קבל עם ועדה שיש תוכנה חדשה, קוראים לה ICQ, ואין מצב שאני מכנה את עצמי חובב מחשבים ולא משתמש בה. לא עבר זמן רב מדי (בכל זאת שנת 2001, לקחת כמה זמן להוריד את קובץ ההתקנה), וכבר היה לי חשבון של אותה תוכנה - החשבון הראשון שאינו אי מייל שלי, ונכון להיום החשבון העתיק ביותר שלי. בהתחלה היה רק שם רק שם אחד - אותו חבר, לאט לאט נוספו עוד ועוד שמות וזו הפכה להיות הדרך העיקרית שלי לתקשר עם העולם. רשימת ה”חברים” שלי בICQ הייתה מגיע פעם בכמה זמן לכמה מאות אנשים, ואז הייתי מנקה אותה קצת. בשלב כלשהו גם המסנג’ר הצטרף לחגיגה…

מזה שנתיים אני לא משתמש בICQ באופן פעיל, במשך זמן רב הוא היה שם רק להעברת קבצים גדולים ולשמירה על קשר עם אנשים מסויימים שעדיין התעקשו להתשמש בתוכנה הכבדה, ישנה והמגושמת הזאת. מזה כשנה, אין לי יותר אי סי קיו על המחשב.. על אף אחד מכל המחשבים הפזורים בבית וההולכים איתי לכל מקום (כן יש אחד ושלושת רבעי כזה!).

היום הגדרתי בצלחה תוכנה חדשה ומבטיחה - Digsby - עליה עוד ידובר פה בעתיד. זאת תוכנה שמאפשרת לי לדבר עם אנשים שמשתמשים בכל מיני רשתות שונות, יש לה כמה פיצ’רים ייחודיים ואני מסתדר איתה יותר מאשר עם Pidgin. יש בתוכנה 162 אנשי קשר, מתוכן כ70 מהמסנג’ר, משהו כמו 5-6 מהגוגל-טוק, והשאר מהICQ ה”ישן” שלי. בדקתי לפני כמה דקות את הנתונים של מי מחובר כרגע…
62 מחוברים. רק 6 מתוכם משתמשים בICQ, השאר הם אנשי מסנג’ר.

זה גרם לי לתהות, האם באמת היו ימים בהם הICQ שלט בעולם או שהיה זה חלום?

המשך »

יוטיוב
אורקוט
בונה
דה מרקר
MTV ישראל
OpenID
הבלוג כאן
Last.fm
דלישס
גוגל רידר
Plaxo Pulse
פייסבוק

הכל במרחק חיפוש אחד של השם/כתובת מייל שלי בגוגל. מעניין כמה אנשים רואים, מעניין כמה אנשים עוקבים. מעניין כמה תגובות יהיו פה בפעם הבאה שאני אבדוק, כמה אנשים יגידו שהם קוראים/עוקבים/רואים את הבלוג, או אולי את שאר הדברים, וכמה יריצו עכשיו חיפוש בגוגל?
מסקרן אותי.

ואף ביטים מופיעים ברשת, אבל אחד לא יודע, לא רואה, או סתם לא מעניין אף אחד - האם הם באמת מופיעים ברשת? האם זה חשוב למישהו? ולמה לעזאזל לטרוח?

אל תדאגו, אם אתם כאן, זאת סתם תהיה שרירותית שמפריעה את מנוחתי. ולא, הבלוג הזה לא קם לתחייה. עדיין לא בכל מקרה.

השמועה נכונה. זה באמת פועל - ועוד איך פועל.

בתקופה האחרונה - מאז יום כיפור בערך - נדבקתי לשגעון חדש, פרודוקטיביות שמו. קראתי מאמרים, טיפים ודעות רבות בנושא, עברתי על כמה וכמה שיטות ומערכות לניהול זמן (ועדיין לא מצאתי את זו אשר תתאים לי) ובקצרה גיליתי שהדרך הטובה ביותר לפגוע בפרודוקטיביות שלך היא - לנסות לחפש דרכים לשפר את הפרודוקטיביות. ופחות בקצרה עוד נכתוב על זה.

אחד הטיפים בהם נתקלתי במהלך המסע שלי בעקבות הפרודוקטיביות נוגע להתמודדות עם עייפות בזמן עבודה, שמו שנת קפאין - וכעבור הרגע בדקתי אותו והוא עובד נפלא. ולכן החלטתי לחלוק אותו אתכם.

אז על מה מדובר תכלס?
מדובר על שיטה מהירה (זה ייקח כ20-25 דקות) ופשוטה להתרעננות המשלבת קפאין (קפה), תכונות פיזיולוגיות ותכונות פסיכולוגיות של גוף האדם.

מתי משתמשים בזה?
כאשר אתם נמצאים בעבודה/לימודים (או בכל מקום אחר בו הערנות שלכם חשובה) ויש לכם גישה לקפה ו25 דקות להשקיע לעניין (כאשר הבוס נמצא בישיבה למשל/בהפסקה מהשיעור).

איך השיטה עובדת?
קודם כל מתחילים מלהכין קפה - בשיטה הרגילה שבה אתם רגילים להכין קפה, אין פה שום דבר מיוחד. לאחר שהקפה מוכן שותים אותו (כן, לבהות בקפה לא ממש עוזר מסתבר). עכשיו לקפאין (שזהו החומר הפעיל בקפה) לוקח זמן להיספג בגוף ולהתחיל לפעול - אז למה שלא ננצל את הזמן הזה לעשות "הפעלה מחדש" לראש שלנו?
כדי לעשות זאת, מכוונים שעון מעורר כלשהו 15 דקות קדימה, נשענים אחרונה בכסא (למי שיש גישה למיטה בעבודה, מה טוב), עוצמים עיניים ומרפים את הגוף. ולמי שזה נשמע באופן מחשיד כמו שינה קצרה של 15 דקות דקות - צודק, זה בדיוק זה. אחרי 15 הדקות פותחים עיניים, הולכים לשירותים לשטוף פנים וחוזרים לעבודה בכוחות מחודשים. =)

מה הקטע כאן?
המנוחה הקצרה עם העיניים העצומות בשילוב ההרפייה יוצרות בגוף תגובה פסיכולוגית הזהה לשינה. בשילוב עם הקפאין שנספג בגוף במהלך הזמן הזה ומתחיל להשפיע נוצרת בגוף האשלייה כאילו ישנת מחזור שינה מלא - מה שממלא את הגוף באנרגיות הפיזיות ומנטאליות הדרושות כדי להמשיך את יום העבודה עם פרודוקטיביות מקסימלית. שטיפת הפנים מסייעת להתעוררות מהירה וחלקה יותר ובכך משלימה את תהליך ההתרעננות (או ההפעלה מחדש אם תרצו).

איפה הקאץ’?
אז כן ישנו קאץ’, אם המנוחה בעיניים עצומות תגלוש אל מעבר לחצי שעה המוח שלכם יעבור למצב שינה ואז לכל העסק תהיה השפעה בדיוק הפוכה מזו שהתכוונתם אליה. כמו כן, גם הבוס/מורה עלול לא להעריך את זה, מאוד לא להעריך.

ועכשיו העבודה קוראת לי, שנת קפאין ערבה לכולם!

לא פעם ולא פעמיים (ובעצם כל פעם ששאלו אותי מתי אני נח) הזכרתי שיש לי תוכניות גדולות לסוכות. אז עכשיו הגיע הזמן לחלוק כמה מהן - בתחום המד"ב, לכבוד פסטיבל אייקון הקרב ובא, ובתחום המוזיקה, שתמיד נמצא פה.

נתחיל מאייקון. במיטב המסורת, רקחתי כאן רשימה של אירועים באייקון אשר בהם אני אהיה. אם משהו נשמע לכם מעניין - אתם מוזמנים להצטרף, וגם לקפוץ להגיד שלום.

יום ראשון ה30/09

• 12:00 - הרצאה: הפרסומת: השבת הקסם לעולם
• 14:00 - אסופת סרטי מד"ב ישראלים: "מה היה קורה אם?"

יום שלישי 02/10

• 14:00 - הרצאה: מהפיכת התקשורת - מהרדיו לאינטרנט והלאה
• 16:00 - הרצאה: ננוטכנולוגיה כמיתוס ומציאוות
• 18:00 - הרצאה: המלך ארתור, האגדה הנצחית
• 20:00 - הרצאה: אגדות מדעיות
• 22:00 - הרצאה: צמא - דמות הערפד לאורך ההיסטוריה ומרחבי העולם

מעבר לזה צפוי גם עומס ארועים מוזיקליים: תיסלם, היהודים, נייטויש ואוריה היפ (שתי ההופעות מחו"לבחסות הדרן כמובן)הם הכבדים, אך אין לי ספק שימצאו גם מתאבנים קלים יותר. ולבסוף יש את האימונים שבדיוק עולים מדרגה. וכדי שהמנוחה וההנה יהיו מושלמות - יש גם כמות יפה של עבודה.

אל דאגה. זהו רק פוסט ביניים (שלקח לי יומיים לכתוב), פוסט אמיתי ברגע שיהיה לי זמן לזה.